כוח המשיכה הפועל בדפי הספר הזה, כמו בטבע, הוא כוח דו-סטרי בין שני גופים. הגופים הם של אב ובנו. האב מת. השיחה נמשכת, אולי מתעצמת. מן המשיכה ההדדית נולד פער, חלל. אין לו צורה וצבע, אבל אפשר לחוש בו, כמו כשמכניסים יד בין שני מגנטים, או כשמנסים להמריא בקפיצה לכיוון הירח ומשהו לא-נראה מושך בעקבים. וכמו בטבע, כוח המשיכה אינו משהו חיצוני, הוא גם בפנים. כוח המשיכה ההדדי מבטל את ההבחנה בין אני לאתה, בין אב לבנו. הספר הזה עשוי ממרווח טעון. האב הוא מקור של כוח משיכה. אבל הכוח לא רק מושך אליו אלא גם מעניק, נותן כוח לכתוב: אם האב הוא ירח מת מאיר, הרי שהכתוב הוא מי הגאות בעולמו של הבן. בחלקו השני של הספר רשימות שבחלקן מאירות את עולמו של הבן כאיש עצמאי, אולי מחוץ לשדה הכוחות. -- כריכה אחורית